יציאה מהארץ במהלך הליך חדלות פירעון – מתי ניתן להסיר את עיכוב היציאה?
אחת ההגבלות המשמעותיות החלות על יחיד בהליך חדלות פירעון היא עיכוב יציאתו מן הארץ.
עם זאת, עצם קיומו של הליך חדלות פירעון אינו שולל לחלוטין את האפשרות לצאת לחו”ל. החוק מאפשר, בנסיבות המתאימות, להגיש בקשה להסרה זמנית של ההגבלה.
אישור הבקשה אינו אוטומטי. ההחלטה מתקבלת לאחר בחינת מטרת הנסיעה, התנהלות היחיד בהליך, שלב ההליך, מימון הנסיעה והערובות המוצעות להבטחת זכויות הנושים.
מדוע מוטל עיכוב יציאה מהארץ?
בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח–2018, בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים ועד למתן צו לשיקום כלכלי חלות על היחיד הגבלות שונות, ובהן עיכוב יציאה מן הארץ.
החוק מאפשר לממונה להסיר הגבלה, כולה או חלקה, כאשר מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים, לרבות הפקדת ערבות.
גם לאחר מתן צו לשיקום כלכלי, כאשר נקבעה במסגרתו הגבלת יציאה מהארץ, החוק מאפשר לממונה להסירה באופן זמני אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
האם בקשה לצאת לחו”ל תאושר בכל מקרה?
לא.
נקודת המוצא היא שיש לאזן בין רצונו של היחיד לצאת מן הארץ לבין מטרות הליך חדלות הפירעון וההגנה על זכויות הנושים.
בעניין טאהא – רע”א 3289/17 טאהא נ’ כונס הנכסים הרשמי – התווה בית המשפט העליון שורה של שיקולים לבחינת בקשה לביטול זמני של עיכוב יציאה מן הארץ.
בין היתר נבחנים קיומם של נימוקים המצדיקים את הנסיעה, עמידת החייב בחובותיו במסגרת ההליך, התנהלותו ותום לבו וכן קיומן של ערבויות מתאימות.
בעניין ברוכמן – רע”א 7008/18 ברוכמן נ’ כונס הנכסים הרשמי – חזר בית המשפט העליון על העקרונות שנקבעו בעניין טאהא ועל הצורך בנימוקים משכנעים המצדיקים את היציאה מן הארץ.
אילו מטרות נסיעה עשויות להצדיק את הסרת ההגבלה?
נוהל הממונה מבחין בין מספר סוגי נסיעות.
בשלבים המוקדמים של ההליך, השיקולים המצדיקים היעתרות לבקשה מצומצמים יותר. בין הנסיבות שנקבעו בנוהל:
נסיבות בריאותיות – כאשר מדובר בצורך רפואי חיוני ודחוף.
נסיבות משפחתיות – כאשר מדובר באירוע משמעותי הנוגע לקרוב משפחה מדרגה ראשונה.
נסיבות עסקיות – כאשר הנסיעה עשויה להיטיב עם קופת הנשייה או קשורה לתעסוקתו של היחיד.
הרשימה אינה סגורה, אולם בהתאם לנוהל, בקשות המבוססות על נסיבות אחרות יאושרו בשלב זה רק במקרים חריגים מאוד.
ומה לגבי חופשה?
הרצון לצאת לחופשה אינו מקנה כשלעצמו זכות להסרת עיכוב היציאה.
עם זאת, הפסיקה והנוהל אינם קובעים איסור מוחלט על כל נסיעת נופש.
הנוהל המעודכן מאפשר לשקול נסיבות רחבות יותר כאשר מדובר ביחיד המצוי בשלב מתקדם של ההליך, לאחר שניתן צו לשיקום כלכלי, ובמיוחד כאשר כבר חלף רוב פרק הזמן של תקופת התשלומים; כאשר היחיד מקיים את חובותיו בהליך; וכאשר אין מדובר ב”חופשת פאר”.
לפיכך, גם מטרת הנסיעה נבחנת כחלק ממכלול נסיבותיו של המקרה ולא במנותק מהתנהלות היחיד ומהשלב שבו מצוי ההליך.
להתנהלות היחיד בהליך יש משמעות מרכזית
אחד השיקולים המרכזיים בבחינת הבקשה הוא האופן שבו התנהל היחיד לאורך ההליך.
הממונה בוחן, בין היתר, האם היחיד עומד בתשלומים שנקבעו לו, האם הוא מגיש את הדוחות הנדרשים, האם הוא משתף פעולה עם הנאמן והאם הוא מקיים את הוראות החוק וההחלטות שניתנו בעניינו.
אי עמידה בתשלומים, אי הגשת דוחות או חוסר שיתוף פעולה עם הנאמן עשויים להוות שיקול משמעותי לדחיית הבקשה.
מנגד, התנהלות תקינה לאורך זמן והתקדמות משמעותית בהליך עשויות להילקח בחשבון במסגרת האיזון הכולל.
מי מממן את הנסיעה?
גם מקור המימון הוא שיקול מהותי.
בהתאם לנוהל הממונה, ככלל, יציאת היחיד לחו”ל תאושר כאשר מקור המימון לנסיעה הוא חיצוני ואינו היחיד עצמו.
הטעם לכך קשור לעקרונות הליך חדלות הפירעון: כאשר היחיד מצוי בהליך שנועד להסדיר את חובותיו כלפי נושיו, יש לבחון האם הוצאת כספים לצורך נסיעה לחו”ל מתיישבת עם חובותיו במסגרת ההליך.
לכן חשוב לפרט בבקשה מי נושא בעלויות הנסיעה ולהציג את האסמכתאות המתאימות.
האם נדרשות ערבויות?
ככל שהממונה מחליט לאפשר את היציאה, ניתן להתנות את הסרת ההגבלה בהעמדת ערובות שמטרתן להגן על זכויות הנושים ולהבטיח את שובו של היחיד לישראל ואת המשך קיום חובותיו בהליך.
בהתאם לנוהל המעודכן, ככלל עשויה להידרש ערבות בנקאית אוטונומית או שיק בנקאי, ובנסיבות המתאימות קיימות בנוהל גם הוראות לעניין ערבויות צד שלישי.
סוג הערובה וגובהה אינם עניין טכני בלבד ונבחנים בהתאם לנסיבות המקרה ולהחלטה שניתנה.
הסרת ההגבלה היא זמנית
גם כאשר הבקשה מתקבלת, ככלל אין משמעות הדבר שהגבלת היציאה מבוטלת להמשך ההליך.
הנוהל קובע כי הסרת ההגבלה תהיה, ככלל, לתקופה קצובה וקצרה, בהתאם לנסיבות המקרה ולמועדי הנסיעה שאושרו.
עם שובו של היחיד לישראל עליו לפעול בהתאם להחלטת הממונה ולהוראות הנוהל, לרבות בכל הנוגע להתייצבות בפני הנאמן ולהשבת הערבויות.
כל בקשה נבחנת לגופה
אין נוסחה שלפיה נסיעה מסוג מסוים תאושר תמיד או תידחה תמיד.
הפסיקה ונוהל הממונה מחייבים בחינה פרטנית של מכלול הנסיבות: מטרת הנסיעה, משכה ועלותה, זהות הגורם המממן, הערבויות המוצעות, השלב שבו מצוי הליך חדלות הפירעון ובעיקר – התנהלות היחיד לאורך ההליך.
לכן, לפני הזמנת נסיעה לחו”ל במהלך הליך חדלות פירעון, חשוב לבחון מראש האם נסיבות המקרה עומדות באמות המידה שנקבעו בדין, בפסיקה ובנוהל הממונה ולהגיש בקשה מלאה הנתמכת באסמכתאות המתאימות.
משרד עורכי דין ענת דביר מעניק ייעוץ וייצוג בתחום חדלות הפירעון ושיקום כלכלי, לרבות בחינת בקשות להסרה זמנית של הגבלת עיכוב יציאה מן הארץ והתאמת הבקשה לנסיבותיו הפרטניות של ההליך.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
לייעוץ פרטני צרו איתנו קשר משרד עו"ד ענת דביר
תגובות