הסדר חוב ועיכוב הליכים לפי תיקון 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - לפי העדכון החדש ינואר 2026
התמודדות עם חובות אינה מובילה בהכרח לפתיחת הליך חדלות פירעון מלא.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח–2018, מאפשר במקרים המתאימים לפעול לגיבוש הסדר חוב עם הנושים. תיקון מס’ 9 לחוק, שנכנס לתוקף ביום 1 בפברואר 2026, עיגן בחוק כהסדר קבע את האפשרות לבקש צו עיכוב הליכים זמני לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב.
מדובר במסלול שעשוי לאפשר ליחיד לקבל פרק זמן מוגדר שבמהלכו מעוכבים הליכים בהתאם להוראות החוק ולצו בית המשפט, במטרה לאפשר גיבוש הסדר עם הנושים.
מהו הסדר חוב?
החוק מגדיר “הסדר חוב” כהסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב.
מטרתו של ההסדר היא לאפשר גיבוש מתווה מוסכם לשינוי תנאי פירעון החובות, בהתאם למצבו של החייב ולתנאים הקבועים בחוק.
הסדר חוב אינו זהה להליך חדלות פירעון מלא, ולכן חשוב לבחון בכל מקרה מהו המסלול המשפטי המתאים לנסיבותיו של החייב.
מה קובע תיקון מספר 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
תיקון 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עיגן בחוק את האפשרות לקבל צו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש ואישור הסדר חוב.
ביחס ליחיד, החוק קובע כי יחיד שלא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש הסדר חוב עם בעלי העניין בו ואישורו.
עם זאת, החוק מגביל את האפשרות לעשות שימוש חוזר במסלול וקובע תנאים לקבלת הצו.
מה נדרש מיחיד המבקש עיכוב הליכים?
בקשה לעיכוב הליכים אינה בקשה לעצירת הליכי הגבייה בלבד.
היחיד נדרש להציג בפני בית המשפט תשתית ממשית המצביעה על אפשרות לגיבוש הסדר חוב.
בהתאם לחוק, לבקשה יש לצרף, בין היתר, מתווה ראשוני להסדר החוב ואת התועלת הצפויה ממנו, דוח הכולל את הפרטים הנדרשים לפי החוק, הצהרה של היחיד כי הוא מבין את ההוראות שיחולו עליו אם יינתן הצו ומתחייב לעמוד בהן, וכן את עמדות בעלי העניין לגבי המתווה המוצע ככל שהן ידועות לו.
כאשר היחיד מפעיל עסק, נדרשים גם פרטים הנוגעים להפעלת העסק ולמימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו בתקופת עיכוב ההליכים.
באילו תנאים רשאי בית המשפט לתת את הצו?
מתן צו עיכוב הליכים אינו אוטומטי.
על בית המשפט להשתכנע, בין היתר, כי קיים סיכוי סביר לאישור הסדר החוב וכי עיכוב ההליכים נדרש לשם כך.
בנוסף, על בית המשפט לבחון האם קיים חשש סביר שעיכוב ההליכים יפגע פגיעה מהותית בנכסיו הקיימים של היחיד.
כאשר היחיד מפעיל עסק, נבחנים גם התנאים הקבועים בחוק לעניין המשך הפעלתו בתקופת עיכוב ההליכים.
מתי לא יינתן צו עיכוב הליכים?
החוק קובע מצבים שבהם בית המשפט לא ייתן את הצו.
בין היתר, כאשר קיים חשש ממשי שהיחיד פועל במטרה להונות את נושיו או להבריח מהם נכסים, וכן כאשר קיים חשש ממשי שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב או שיש בה משום שימוש לרעה בהליך.
מכאן שהמסלול נועד ליחיד המבקש לקדם הסדר חוב ממשי בתום לב, ולא רק לקבל הגנה זמנית מפני הליכי גבייה.
לכמה זמן ניתן צו עיכוב ההליכים?
לגבי יחיד, החוק קובע כי צו עיכוב ההליכים הזמני יינתן לתקופה שיקבע בית המשפט, שלא תעלה על 90 ימים.
בית המשפט רשאי, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, להאריך את התקופה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 45 ימים, אם מצא שקיים סיכוי סביר להשלים את אישור הסדר החוב במהלך התקופה הנוספת.
החוק מאפשר הארכה נוספת מעבר לכך במקרים ובתנאים שנקבעו בו.
לפיכך, מדובר בחלון זמן מוגדר שנועד לקדם באופן ממשי את גיבוש ההסדר ואת אישורו.
מה המשמעות של מתן הצו?
עם מתן צו עיכוב ההליכים חלות על היחיד ועל ההליכים נגדו הוראות מיוחדות הקבועות בחוק.
בין היתר, חובות העבר אינם נפרעים מנכסי היחיד אלא בהתאם להוראות החוק, והליכים נגד היחיד מוקפאים בהתאם להוראות החלות בתקופת הצו.
הצו אינו מעניק ליחיד חופש פעולה בלתי מוגבל. בתקופת עיכוב ההליכים חלות עליו מגבלות שנועדו לשמור על נכסיו ועל עניינם של הנושים.
מה קורה להגבלות שהוטלו במסגרת הליכי גבייה?
החוק קובע כי עם מתן צו עיכוב ההליכים בטלות הגבלות שהוטלו על היחיד במסגרת הליכי גבייה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
עם זאת, יש לבחון בכל מקרה את הוראות הצו שניתן ואת ההליכים המתנהלים בעניינו של היחיד.
האם ניתן לצאת מהארץ בתקופת עיכוב ההליכים?
עם מתן צו עיכוב ההליכים יורה בית המשפט על עיכוב יציאתו של היחיד מן הארץ, אלא אם מצא שבנסיבות העניין מוצדק שלא לעשות כן.
בית המשפט רשאי גם להתלות את עיכוב היציאה או להתנות את היציאה בתנאים, לרבות בהפקדת ערובה.
האם היחיד רשאי לבצע פעולות בנכסיו?
בתקופת עיכוב ההליכים חלות מגבלות על ביצוע פעולות בנכסי היחיד.
ככלל, היחיד אינו רשאי להוציא נכסים מרשותו, למוכרם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם, כאשר מדובר בפעולה שאינה חלק מהתנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, אלא באישור בית המשפט.
לגבי יחיד המפעיל עסק חלות הוראות החוק המתייחסות לפעולות במהלך העסקים הרגיל.
מינוי מנהל הסדר
עם מתן צו עיכוב ההליכים ממנה בית המשפט מנהל הסדר.
תפקידו של מנהל ההסדר הוא לפעול מטעם בית המשפט להבטחת הניהול התקין של ההליך ולשמירת נכסי היחיד במהלך תקופת עיכוב ההליכים, וכן לסייע ליחיד ולנושים לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
לפיכך, גם במסלול של עיכוב הליכים לצורך הסדר חוב מתקיים פיקוח על התנהלות ההליך.
הסדר חוב או הליך חדלות פירעון?
האפשרות לקבל עיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר אינה מלמדת שזהו המסלול המתאים לכל חייב.
יש לבחון, בין היתר, את היקף החובות, מספר וזהות הנושים, יכולת ההחזר, הנכסים הקיימים, מקורות אפשריים למימון ההסדר והיכולת להציע לנושים הסדר שניתן יהיה לקדם ולאשר בהתאם להוראות החוק.
במקרים מסוימים הסדר חוב עשוי להיות מסלול מתאים. במקרים אחרים יהיה נכון לבחון הליך חדלות פירעון או פתרון משפטי אחר.
לכן מומלץ לבחון את האפשרויות המשפטיות והכלכליות לפני בחירת ההליך.
נקלעתם לחובות? חשוב לבחון את האפשרויות שלכם עם עו"ד ענת דביר לפני שמחליטים על ההליך
תיקון מס’ 9 לחוק מעניק מסגרת קבועה המאפשרת, בתנאים שנקבעו בחוק, לבקש עיכוב הליכים זמני לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב.
עם זאת, קבלת הצו אינה אוטומטית והצלחת ההליך תלויה, בין היתר, בנתוניו של החייב, בהצעה שניתן להציג לנושים ובאפשרות לגבש הסדר בר־ביצוע.
משרד עורכי דין ענת דביר מעניק ייעוץ וייצוג בתחום חדלות הפירעון, הסדרי החוב וההוצאה לפועל, תוך בחינה פרטנית של מצבו הכלכלי והמשפטי של כל לקוח והתאמת דרך הפעולה לנסיבותיו.
לפני שנכנסים להליך – בוחנים את האפשרויות ומגבשים אסטרטגיה משפטית מתאימה.
*המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני.
תגובות